אֲנִי מְקַלֶּפֶת מִּלִּים מִמַּשְׁמָעוּתָן,
כְּמוֹ שֶׁמְּקַלְּפִים תַּפּוּז.
נְשֹׁרֶת נַקְבּוּבִית נֶעֱרֶמֶת עַל הַשַּׁיִשׁ לְיַד הַכִּיּוֹר.
כָּרִיּוֹת הָאֶצְבָּעוֹת נִמְשָׁחוֹת כָּהֳלִיּוּת מְבַשֶּׂמֶת.
הַמִּלִּים הָעֲרֻמּוֹת מֻנָּחוֹת פְּלָחִים-פְּלָחִים
בַּצַּלַּחַת אִיקֵאַה מְשֻׁבֶּרֶת שָׂפָה.
אֹכַל אוֹתָן לְאַט. אֶלְאַט אוֹתָן בָּרֹךְ.
תְּחִלָּה אֶת הָ-אֲנִי.
אַחַר-כָּךְ אֶת הָ-אוֹהֶבֶת.
אֶת הָ-אוֹתְךָ אַשְׁאִיר עַל הַצַּלַּחַת.
הִיא תַּגִּיר אֶת מִיצֶיהָ וְתִצְטַמֵּק
בְּשֶּׁמֶשׁ לֵאָה שֶׁל אַחַר הַצָּהֳרַיִם.