פרגמנטים של גֶ'ז # אפילוג

אֲנִי מְקַלֶּפֶת מִּלִּים מִמַּשְׁמָעוּתָן,

כְּמוֹ שֶׁמְּקַלְּפִים תַּפּוּז.

נְשֹׁרֶת נַקְבּוּבִית נֶעֱרֶמֶת עַל הַשַּׁיִשׁ לְיַד הַכִּיּוֹר.

כָּרִיּוֹת הָאֶצְבָּעוֹת נִמְשָׁחוֹת כָּהֳלִיּוּת מְבַשֶּׂמֶת.

הַמִּלִּים הָעֲרֻמּוֹת מֻנָּחוֹת פְּלָחִים-פְּלָחִים

בַּצַּלַּחַת אִיקֵאַה מְשֻׁבֶּרֶת שָׂפָה.

אֹכַל אוֹתָן לְאַט. אֶלְאַט אוֹתָן בָּרֹךְ.

תְּחִלָּה אֶת הָ-אֲנִי.

אַחַר-כָּךְ אֶת הָ-אוֹהֶבֶת.

אֶת הָ-אוֹתְךָ אַשְׁאִיר עַל הַצַּלַּחַת.

הִיא תַּגִּיר אֶת מִיצֶיהָ וְתִצְטַמֵּק

בְּשֶּׁמֶשׁ לֵאָה שֶׁל אַחַר הַצָּהֳרַיִם.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שיתוף:

עוד פוסטים

בא פברואר. עת דיו ובכי | בוריס פסטרנק

בָּא פֶבְּרוּאָר. עֵת דְּיוֹ וּבֶכִי! תִּכְתֹּב עָלָיו בְּהִתְיַפְּחוּת, כְּשֶׁבֹּץ מֻשְׁלָג רוֹעֵם אֶל דֶּחִי וּשְׁחֹר־אָבִיב בְּהִתְלַקְּחוּת.   קַח כִּרְכָּרָה. שֵׁשׁ מַטְבְּעוֹת, דִּנְדּוּן רִאשׁוֹן, גַּלְגַּל נִחָר –

זו שעת שירת המגדלים

זוֹ שְׁעַת שִׁירַת הַמְּגַדְּלִים. הָעִיר – כִּצְבָא רְבִיעִיּוֹת מֵיתָר, צְרָצַר צוֹרֵם; עֶשְׂרוֹת כֵּלִים מִן הַשְּׂדֵרָה, מִן הַכִּכָּר לִפְנֵי קוֹנְצֶרְט מִתְכַּוְנְנִים לֹא בִּידֵי הַנַּגָּנִים, כִּי אִם

דור התחייה

דור התחייה   הַמְּחַבֵּר הַמֵּת קָם לִתְחִיָּה (שָׁלוֹם לֵיְדִּי/אָדוֹן לַזָרוּס) הוּא מְנַעֵר אֶת אֲבַק הַקְּבָרִים אֶגְרוֹפָיו בְּכִיסָיו הַחֲרוּרִים וּמִתְיַשֵּׁב לִכְתֹּב אֶת עַצְמוֹ לַדַּעַת כּוֹתֵב לַפְּרִי,