אֹדֶם וְאַחְלָמָה # רוברט גרייבס

הֵן שְׁתַּיִם: אַחַת טוֹבָה כְּלֶחֶם –

נֶאֱמָנָה לְבַעֲל הַיַּצִּיב.

הֵן שְׁתַּיִם: שְׁנִיָּה כְּנֵטֶף מֹ‏ר –

נֶאֱמָנָה רַק לְעַצְמָהּ.

הֵן שְׁתַּיִם: אַחַת טוֹבָה כְּלֶחֶם

וּכְלַל הַבְטָחוֹתֶיהָ תְּקַיֵּם.

הֵן שְׁתַּיִם: שְׁנִיָּה כְּנֵטֶף מֹ‏ר –

אַף נֶדֶר לא תִּדֹּר.

אַחַת עוֹנֶדֶת אֹדֶם כֹּה מֻשְׁלָם

וּבַצְּנוּעוֹת כָּזֹאת,

כִּי זָר יַחְשֹׁב –  זוֹ אַךְ זְכוּכִית פְּשׁוּטָה –

וְלֹא יָסֵב שֵׁנִית אֶת מַבָּטוֹ.

הֵן שְׁתַּיִם: אַחַת טוֹבָה כְּלֶחֶם

וְרָם כְּבוֹדָהּ בְּעֵין תּוֹשָׁבֵי הָעִיר.

הֵן שְׁתַּיִם: שְׁנִיָּה כְּנֵטֶף מֹ‏ר –

אֵינָהּ זְקוּקָה לְאַהֲדַת הָמוֹן.

האַחְלָמָה, שְׁקוּפָה וּוְרַדְרַדָּה

אֲשֶׁר לְצַוָּארָהּ,

טוֹמֶנֶת בְּתוֹכָהּ גַּן אֵל נָטוּעַ,

שָׁם עַיִן תְּשׁוֹטֵט וְתֹאבַד.

מֵעַל רֹאשָׁה סְנוּנִית בּוֹדֶדֶת חָגָה,

שׁוֹמֶרֶת הִלָּתָהּ, פֶּן תִּשָּׁבֵר –

תִּפְאֶרֶת וְיִרְאָה שֶׁל נָשִׁיּוּת,

זוֹ שֶׁלְפִי שָׁעָה לֹא הִתְגַּלְּתָה לָאִישׁ.

הֵן שְׁתַּיִם: אַחַת טוֹבָה כְּלֶחֶם –

עוֹמֶדֶת בִּפְנֵי כֹּל הַסְּעָרוֹת.

הֵן שְׁתַּיִם: שְׁנִיָּה כְּנֵטֶף מֹ‏ר –

וְכָל הַסְּעָרוֹת כֻּלָּן עוֹדָן שֶׁלָּהּ.

(תרגום: ריטה קוגן)