אמנות אחת | אליזבת בישופ

יְכֹלֶת לְאַבֵּד הִיא כְּלָל אֵינָהּ קָשָׁה.

הַרְבֵּה דְּבָרִים נוֹטִים לְהֵאָבֵד בְּסַךְ,

כְּשֶׁעֶצֶם אֲבֵדָה הוּא כְּלָל אֵינוֹ שׁוֹאָה.

לָמַדְתִּי לְאַבֵּד כָּל יוֹם בְּלֹא בּוּשָׁה –

מַפְתֵּחַ שֶׁהָלַךְ, בִּלּוּי שֶׁלֹּא צָלַח.

יָכֹלְתָּ לְאַבֵּד הִיא כְּלָל אֵינָהּ קָשָׁה.

תִּרְגַּלְתִּי עוֹד וָעוֹד. אִבַּדְתִּי כְּמִקְשָׁה

שֵׁמוֹת וּמְקוֹמוֹת, כּוֹלֵל מָקוֹם נִדָּח

שֶׁבּוֹ בַּחֲלוֹמִי טִיַּלְתִּי. לֹא שׁוֹאָה…

שְׁעוֹן אִמִּי – אָבַד. בָּתִּים – הָיוּ שְׁלוֹשָׁה,

עַל אַף אַהֲבָתִי אָבְדוּ בְּמִין הֶכְרָח,

וְעֶצֶם אֲבֵדָה הוּא כְּלָל אֵינוֹ שׁוֹאָה.

אִבַּדְתִּי שְׁתֵּי עָרִים, נָהָר וְיַבָּשָׁה.

אַרְצִי שֶׁהֻבְטְחָה – כָּל זִכְרוֹנָהּ פָּרַח,

אַךְ עֶצֶם אֲבֵדָה הוּא כְּלָל אֵינוֹ שׁוֹאָה.

גַּם לְאַבֵּד אותך (שֶׁאָהֲבָה נַפְשִׁי)

לָמַדְתִּי עִם הַזְּמַן. לֹא אֲשַׁקֵּר – זֶה כָּךְ:

יְכֹלֶת לְאַבֵּד הִיא כְּלָל אֵינָהּ קָשָׁה,

לַמְרוֹת שֶׁלְּעִתִּים זֶה (כֵּן!) מַרְגִּישׁ שׁוֹאָה.