כנראה עובר עליי משהו. עדיין לא ברור מה בדיוק. התחלתי לפסל אבסטרקט. אחרי יותר משמונה שנים שלא העליתי על דעתי ליצור משהו שאין לו צורה מוגדרת ומוסכמת במציאות הרגילה. אולי השיטוט האינטנסיבי בטייט מודרן נותן בי את אותותיו. אחרי יותר מחצי שנה הפסקה, חזרתי לפסל במלוא המרץ. אך הפעם זה היה מתוך רעיון שבישלתי המון זמן: ליצור סדרה נשית. לתאר בתנועה של חימר אינטרקציה בין נשית מכל מיני סוגים ומינים.
זה הפסל הראשון, שקראתי לו "קטנה-גדולה". עדיין לא הספקתי לבנות סט ראוי ולצלם את הפסל מכל זווית ואפשרות חיבור. כי הקטנה יכולה לנוע ולהתמקם שונה כל פעם יחסית לגדולה. לצלם באור יום שיחמיא לקימורי חימר לבן וטבעי, עם כיסוי לקה עדינה בלבד. אז בנתיים צילמתי אותן על מדף. מכורבלות.