אני יושבת ומפוררת את הימים. מעין לכלוכית בגירסא למבוגרים של האחים גרים, שמפרידה בין גרגירי אורז לבנים ושחורים. העיסוק המזוכיסטי מזקק את האורז ואת חיפושי אחר משמעות הגוף. נדמה כי המשמעות היחידה לקיום ותחזוקת הגוף טמונה בעונג. אנחנו מאכילים את הגוף, מאמנים אותו, מורטים ממנו שיער, מושחים אותו בתמרוקים שמנוניים וריחניים, מכסים אותו באינספור בגדים פרי ידיהן של מעצבות צעירות ומבטיחות ממתחם גן החשמל. וכל זה, בשביל פעימות שעון מקוטעות של עירום.
מסה בת עשרה פרגמנטים על אודות "היורדות" של דאה הדר
כנגד שלוש בנות תדבר מסתי: המחברת, הגיבורה והקוראת. שלושתנו מהגרות בנות אותו דור, כאשר הגיבורה היא יורדת, הקוראת היא עולה ואילו המחברת שנולדה בניו־יורק,