בלדה לנחל איילון # בעקבות א. פושקין
מַיִם, שֶׁצֶף, בֹּץ עָכוּר! אַיָּלוֹן, אוֹתוֹ בָּחוּר, שֶׁנּוֹהֵג לָשֵׂאת מֵימָיו בִּמְתִינוּת כִּמְעֻנָּב, בְּתֹם לֵיל גְּשָׁמִים נָאֶה, הִתְמַלֵּא. וְהוּא גּוֹאֶה! נְתִיבֵי הָעִיר הֵצִיף הוּא, וְעַל תּוֹשָׁבָיו הִרְעִיף הוּא פְּקָק תְּנוּעָה מֵאֵין כְּמוֹתוֹ. הוּא תּוֹבֵעַ אֶת זְכוּתוֹ לְתִפְאֶרֶת הַזְּרִימָה. הוּא נָהָר, בְּלֹא כְּלִמָּה! בֵּן דְּמוּתָם שֶׁל סֵין ושְפְּרֵה… רַק הַבֹּקֶר. בְּמִקְרֶה.