לא-אבא
לא-אבא אתה רוכן לְעֶבְרִי בבית קפה מעופש וחמוץ, כמו הבל פה של קבצן מרחוב דיזנגוף, ומפריח שקרים מזָקָן שֵׂיבָה. קמתי. יחד איתי – האיבה. אתה תישאר ישוב וכפוף מעל שולחן עץ שמנוני. אִתְּךָ – ההוֹוֶה שלך, הגרמני, אשתך בעלת שניים חדות, ובת עם פנים צחורות. לא עוד בת. אלא בת אחת. כי אני מעולם […]