maja # סיוטים על פי גויה

הצללים מאחורי מתעבים. אני יושבת על מרפסת שפונה לרחוב. קומתה לא גבוהה, אך עדיין מתנשאת מעל נחיל אנשים שגודש את הלילה. המרפסת שלי מוארת בפנס רחוב עקום-רגל, מנורתו צהובה ולוהטת, משליכה חופני ניצוצות בנינוח של נפט ומוקד. אך הצללים מאחוריי מתעבים. הם מדגישים עוד יותר את לובן חצאיותיי התחתונות, עשיות משי עדין. פסיעה אחת לא […]