מחווה לאנה א.
(1) בחוץ שרב גומע זיעת אדם. בפנים אתה יגע, כמעט נרדם. עזוב הכול, שומע, ובוא לים. לים, לים! נברח לים! מחול מוכתם נבנה וויגוום. אך תמו צהריים. פשטה צינה. הרמנו עפעפיים טרוטי שינה. הנחנו בסוגריים סימן קינה. לבית, לבית. נברח, נידום. בו נתבצר בעוד ארון. (2) כל היום על כל דרך פגשתי עוד שרידי אהבה […]