מאסלייניצה
העצב מחניק אותי, כמו שמיכת פוך חורפית כבדה מידי בלילות פריחה חמימים של האביב הקרב ובא. "הבא נשרוף את החורף, את הזקנה הבלה, ושמה חורף" – צורחת מקהלת ילדים זבי חוטם בתוך ראשי. נמרח אותה היטב בחמאה, נשטחה על פני מחבט, ונטגן אותה לכדי דף בצק מושחר-קצוות. מאסלייניצה. מוות. מהות. אני מנסה לשמר לעצמי פיסות […]