לֹא נִחָם, לֹא תָּר וְלֹא דּוֹמֵעַ | סרגיי יסנין

לֹא נִחָם, לֹא תָּר וְלֹא דּוֹמֵעַ, כָּךְ חוֹלֵף עֲשַׁן לָבָן – פְּרִיחַת עֵץ הַתַּפּוּחִים. בְּפָז גּוֹוֵעַ, שׁוּב צָעִיר לֹא אֶהְיֶה לָעַד.   הֵן פְּעִימָתְךָ תָּאֵט כְּשֶׁמֶץ, לֵב שֶׁלִּי, מוּצָן וּמְשֻׁנֶּה. שׁוּב לא אֶתְפַּתֶּה לָתוּר בְּאֶרֶץ כָּתְנוֹת-בַּד מֵאֵת עֲצֵי לִבְנֶה.   רוּחַ שׁוֹטְטוּת! אַתְּ מְמַעֶטֶת לְהָעִיר אֶת לַהַב שִׂפְתוֹתַי, הוֹ, רַעֲנַנּוּת שֶׁלִּי, נִפְקֶדֶת, עַיִן פִּרְאִית וְשֶׁצֶף […]