נֶכְדַּת אִמִּי

אִמִּי הוֹלֶכֶת וְהוֹפֶכֶת דּוֹמָה לְסָבָתִי, צַוָּארָהּ מִתְרַפֶּה, מָתְנֶיהָ מִתְרַבְּעוֹת, עַל אַף שֶׁקּוֹלָהּ נִשְׁאָר קוֹל יְלָדוֹת.   הַהִדַּמּוּת נִכְפֵּית מֵעָלֶיהָ מִבַּעַד לִדְפָנוֹת מִתְעַקְּלוֹת שֶׁל בַּקְבּוּק מְעֻדָּן עִם מִשְׁחַת נְעוּרִים, עַל אַף שֶׁלֹּא הֵבֵאתִי נֶכְדָּה לְפִתְחָהּ.   בִּמְקוֹם לְהַמְצִיא חֲבִילוֹת עִם בִּגְדֵי הֵרָיוֹן מוּזָלִים וְאַחַר כָּךְ, עִם בִּגְדֵי תִּינוֹקוֹת, אִמִּי בּוֹנָה וּמַרְחִיבָה רְשִׁימַת מְזוֹנוֹת יַלְדוּת שֶׁתָּכִין עֲבוּרִי […]

טובה

(1) אֲלַטֵּף אֶת הַחַיָּה, אֲלַטֵּף אוֹתָהּ דַּיָּהּ,   מְעַט מֵעַל עֵינֶיהָ, מֵאֲחוֹרֵי אָזְנִיָּה,   בְּקֵפֶל סַנְטֵרָהּ, "טוֹבָה! טוֹבָה, שִׁירָה!"   (2) הִיא שׂוֹטֶמֶת בִּי מַּבָּט, הַחַיָּה. חֵפֶץ דָּם בָּהּ חִישׁ נִצָּת, בַּחַיָּה.   מַבָּטָהּ מִתְעַרְפֵּל וְנִסְתָּם מִפְּאַת הֲנָאַת דָּם.   (3) עַצְמוֹתַי מִתְפַּצְפְּצוֹת בְּפִיהָ בִּפְרִיכוּת שֶׁל צִ'יפְּס בֵּיתִי חָרוּךְ בְּמִדָּה שָׁוָה, וּפִי דְּרוּךְ צְבִי כְּאֵב […]