שדי אבי \ שרון אולדס

שְׁדֵי אֲבִי   רַכִּים עַל פְּנֵי הַשֶּׁטַח, הַמֶּשִׁי הַמְּשֻׁיָּף שֶׁל הַשֵּׂעָר גּוֹלֵשׁ מֵהֶם מְעֻדָּנוֹת כְּמוֹ מַיִם. מִקַּמְתִּי אֶת לֶחְיִי – אַךְ פַּעַם אַחַת אוּלַי – עַל פְּנֵי תְּצוּרוֹתֵיהֶם הַמּוּצָקוֹת, מָחַצְתִּי אֶת אָזְנִי כְּנֶגֶד הַשָּׁחֹר שֶׁל טַעֲנוֹת לִבּוֹ עָמֹק בִּפְנִים. וְלֹא יוֹתֵר מִפַּעַם, אַךְ כְּשֶׁאֲנִי חוֹשֶׁבֶת עַל אָבִי אֲנִי חוֹשֶׁבֶת עַל שָׁדָיו, רָאשֵׁי נֹפֶשׁ עַל הֶחָזֶה […]