התאומה הנוראית
הָאֹנֶס שֶׁלִּי יָשַׁן, יָשַׁן מְאֹד, סוּדָר מִצֶּמֶר, מִקְדָּשׁ לְעַכָּבִישׁ, בַּיִת לְעָשׁ. עֶשֶׂר שָׁנִים שָׁכַב בָּאָרוֹן. לֹא עוֹד. אוֹצִיא אוֹתוֹ לִרְחוֹב, עַל אַף שֶׁבֵּינְתַיִם אֵין לִי חָדָשׁ. אוֹצִיא אוֹתוֹ לְסַפְסַל הַחֲפָצִים שֶׁפֻּנּוּ שֶׁבַּפִּנָּה, שֶׁיִּטְעַם מִשֶּׁמֶשׁ, מִגֶּשֶׁם, מִטַּל, מִצִּנָּה, מֵאָבָק. גְּבָרוֹת! אֲדוֹנִים! עוֹבְרוֹת וְשָׁבִים! חַיּוֹת בַּיִת וְגִנָּה! הַפַּעַם אֵין זֶה חָתוּל, זֶה אֹנֶס בַּשַּׂק! אִשָּׁה […]