קורפו #1
בַּיּוֹם הַשֵּׁנִי לַהַפְלָגָה הַיָּם מִשְׁתַּלֵּט לָךְ עַל הַנֶּפֶשׁ. אַתְּ נִהְיֵית אִטִּית וְהַמִּלִּים שֶׁלָּךְ מִשְׁתַּתְּקוֹת. בַּיּוֹם הַשֵּׁנִי לַהַפְלָגָה הַשֶּׁמֶשׁ מִשְׁתַּלֶּטֶת לָךְ עַל הַפָּנִים, הַזָּוִיּוֹת שֶׁלָּהֶן מִתְחַדְּדוֹת וְהָעוֹר נִצְרַב, רוֹוֶה נְמָשִׁים. בַּיּוֹם הַשֵּׁנִי לַהַפְלָגָה הָרוּחַ מִשְׁתַּלֶּטֶת לָךְ עַל הַלֵּב – אַתְּ מִתְאַהֶבֶת בָּרִצּוּד, בָּאִוְשָׁה וּבַמִּתְאָר שֶׁל הָרִים רְחוֹקִים. אַתְּ חַיָּה.