08.12.2014
חרוזים מושחלים לאיטם על גבי חוט חיי. חוליות של חווה ואדם, מתווספות עד בלי דיי. אך עליי לשמר הגמישות של החוט העמוס. הם הולמים ונוֹקְשִׁים בנוקשות. כל יכולת לזוז מצטמצמת לכדי מרווחים זעירים של עירום, ואבזם – עוד משקולת רֵעִים – משמש המחסום. עת אדע לנתק האבזם, שסוגר על חיי, חרוזי כל חווה ואדם יתפזרו […]