בֵּעִיר הַכֻּרְסָאוֹת הַנְּטוּשׁוֹת יָמִים תְּמִימִים הוֹלְכִים וּמִתְקַצְּרִים. תּוּגָה שֶׁל דִּמְדּוּמִים וּבַקָּשׁוֹת חוֹבֶקֶת אֶת הַיָּם בֵּין מִיצָרִים, מִקַּו הָאֹפֶק וְעַד קַו קִמּוּר שֶׁל מֹתֶן מִתְרַחֶצֶת עֲלוּמָה. הִיא אַךְ צְלָלִית שְׁחוֹרָה – נְיָר גָּזוּר – עַל רֶקַע בְּעִירָה אָפְקִית, דִּמּוּמָהּ. עֵינַיִם יְרֻקּוֹת וַאֲדֻמּוֹת מְמַצְמְצוֹת אֵלֵינוּ מִמַּחְשָׁךְ: אוֹרוֹת נִוּוּט וּמִשְׁאָלוֹת פְּרוּמוֹת עֲלֵי נָתִיב מֻפְלָא וּמְמֻשָּׁךְ.