מבט מחלון המשרד הנטוש
כבת כחולה על פסים אפורים, וילון חום-דהוי מתפרע, שמים שקופים ומחוררים, ואספלט בוהק, מקרטע. כל מי, שנשם פת אוויר צהבהב מתוך החורים בשמיים, ורץ על פסים אפורים כמטורף, והתגעגע למים רבים של הים התיכון המוזר, כחולים כרכבת בורחת, יידע להביט על נבחר ונגזר, בעין שטופה, מפוקחת.