אנוכי, מדוזה #2

לעולם לא אדע לְאוֹנֵן. כִּי יָדַי – יְדֵי אֶבֶן הֵן, וְאֵדַע לֶאֱחֹז אַךְ בְּקֹשִׁי בֵּוִּיבְּרָטוֹר עָצוּם וְעוֹיֵן. תּוֹךְ כְּדֵי מֻכְרָחָה לְדַמְיֵן אֶת פּוֹסֵידוֹן הַמְּאַיֵּם שֶׁאוֹנֵס אוֹתִי שׁוּב לְלֹא בֹּשֶׁת עַל רִצְפַּת הַמִּקְדָּשׁ הַדּוֹמֵם.