פעם לעיר היה עור # אורבניקא
פַּעַם לָעִיר הָיָה עוֹר, וְזָנָב שֶׁל חָתוּל, וְנַחַל שׁוֹצֵף, שֶׁנֶּחְצָה בִּגְבוּרָה בְּרַגְלֵי חֵיל רַגְלִים שֶׁל מַלְכָּה אֲפֹרָה. לְעַיֵּר הָיוּ פַּעַם גַּפֵּי חֲסִידָה, עֲלֵיהֶן נִתְּרָה, וְקִפְּצָה, וְדִלְּגָה, בֵּין מִשְׁבְּצוֹת שֶׁל דֶּרֶךְ סְלוּלָה, וְשֶׁל יָם, וְאַצָּה וְחוֹלִית בְּתוּלָה. וּבַתְיָה הָיוּ לְבָנִים, וּבָנֶיהָ הָיוּ אָמָּנִים.