אורבניקא #1

    לְפֶתַע תֵּל אָבִיב שֶׁבְּתוֹכִי לוֹבֶשֶׁת דְּמוּת שְׁגוּיָה שֶׁל עִיר אַחֶרֶת – אוֹרַחַת מִסְתּוֹרִית וְנֶהֱדֶרֶת, בְּבַת עֵינִי זַכָּה וּבַת שִׂיחִי.   מִדְרְכוֹתֶיהָ מִתְנַקּוֹת מִכָּל, מוֹחוֹת מֵעֲלֵיהֶן בֻּצַּת עָסִיס. שְׁלַל שְׂדֵרוֹתֶיהָ לוֹעֲטוֹת הַקּוֹל שֶׁל אֲסַפְסוּף כָּמֵהַּ וְרָגִיז.   מִרְפְּסוֹתֶיהָ מִתְקַמְּרוֹת אֶל-עַל בְּלֹבֶן חַמּוּקַיִם, בְּאוֹר צָהֹב, רֹגַע. אַךְ דְּבַר מַה בְּתוֹכִי רוֹחֵשׁ, מִתְגַּעְגֵּעַ לְאַפְלוּלִית לַחָה, לֶפֶת […]

בבואה

הן לא אדע להתבגר בחן ולהרבות שלווה וחוסר מעש, פניי מכבר חדלו להתעדן ואך צוברים קמטים של צחוק וכעס.   גופי לובש עגלגלות לאה, לבנוניות בנוסח אשכנז, הסתעפות ורידים צפופה-כחולה, ומשולש ערווה – אדום ועז.