בסביליה
צללית של טווס מזמר על חומות הארמון, עֲטֶרֶת ראשו המצויצת רוחפת בלאט, שיחי אשכרוע גזומים נושאים ריח תבלין, חצץ מרפד צעדים נמהרים על השביל.
התחלה
הייתי רוצה לשמור על הזיכרון החותם שלי אודותיך צחור, לבן, קריר, כמו אותם מצעים מתוחים בבית מלון זעיר בהרים, בו העברנו את הלילה האחרון שלנו ביחד. האוויר הקריר של ההרים ערסל את גופנו בנעימים אחרי הלהט המהביל של גרנדה. בחדרנו המצוחצח המזגן נותר דומם מעל ראשינו, ורק צעדים תועים על פני מרצפות עתיקות הפרו לעתים […]