מרים
היא הפיצה הילה מרצדת, כמו פרוצה מפרישה נוזלי גוף, והצביעה באצבע רועדת על נגר מזדקן ושפוף. "הנה, זה בעלי" – היא אומרת, "איש דתי, וטוב לב, ונחמד. לא כועס שאני מפגרת, ושומר הוא חגים ושבת. כי כולם כאן אומרים, משוגעת, מדברת על בן אלוהים. תתקרבי, אולי בא לך לגעת? הוא בעט בי עכשיו, מבפנים." […]