מדיאה
כן, גם אני יודעת לחכות מעל בור המנחה של האלה הֵקַאטִי, אם קדומה של תהומות, של דם-ורידים ומניפת קרביים. כן, גם אני יודעת להכאיב, לנעוץ פגיון ולסובב לאט, לטבול את כל עשרים אצבעותיי בפלג דם צמיגי מבעבע. כן, גם אני יודעת לאהוב, להתמסר עד כלות הנשימה, לזעוק ואז לשקוט עד בוא השחר, ולהקשיב לפעימות הלב. […]