כבר מלוא הסתיו נשם רקיע # אלכסנדר פושקין
כְּבָר מְלוֹא הַסְּתָו נָשַׁם רָקִיעַ. חַמָּה הִמְעִיטָה לְהַפְצִיעַ. אוֹר יוֹם פָּחַת, שָׁעָה-שָׁעָה. עַלְוַת מִסְתּוֹר שֶׁל הַחֻרְשָׁה בְּעֶצֶב רַךְ הִתְעַרְטְלָה. שָׂדוֹת כֻּסּוּ בָּעֲרָפֶל, וְלַהַק צִפּוֹרִים אָפֵל נָדַד דָּרוֹמָה. זוֹ תְּחִלָּה שֶׁל עֵת דִּכְדּוּךְ וְאַכְזָבָה, נוֹבֶמְבֶּר מִתְקָרֵב וּבָא. מתוך "יבגני אונייגין" תרגום מרוסית ריטה קוגן