מחר, עם שחר | ויקטור הוגו (מצרפתית ריטה קוגן, תרגומים מן המקלט)   מָחָר, עִם שַׁחַר, בַּעֲלוֹת אוֹרוֹת חִוְּרִים, אֵצֵא לַדֶּרֶךְ כִּי אֵדַע – אַתְּ

יָפֶה הוּא הַיָּם מִכָּל בֵּית יִרְאָה, אוֹמֶנֶת עוֹלָם שִׁיר עֶרֶשׂ גּוֹאָה, הַיָּם לוֹ דָּרְשָׁה הָאֵם הַקְּדוֹשָׁה!   לוֹ מְלוֹא דּוֹרוֹנוֹת, מַחְרִידִים וְרַכִּים. סְלִיחוֹתָיו מִתְנַגְּנוֹת. כְּעָסָיו

הַשַּׁחַק שֶׁמֵּעַל הַגַּג כָּחֹל, מַרְגִּיעַ! הָעֵץ שֶׁשָּׁט מֵעַל הַגַּג עָלָיו יָנִיעַ.   הַפַּעֲמוֹן בְּעֵין שְׁחָקִים בְּרֹךְ יִצְלֹל. צִפּוֹר עַל עֵץ בְּעֵין שְׁחָקִים תָּלִין בַּקּוֹל.  

גֶּשֶׁם רַד בְּלִבִּי כְּעֵין גֶּשֶׁם בָּעִיר. הָרִפְיוֹן הַסְּתָוִי – אֵיךְ חָדַר לְלִבִּי?   רַחַשׁ קַל שֶׁל מָטָר עַל שְׁדֵמוֹת, עַל גַּגּוֹת! בַּעֲבוּר לֵב עָקַר מְזַמֵּר

אַלְפֵי שָׁנָה וְשָׁנָה מֶה עָקָר יִהְיֶה לוֹמַר שְׁנִיַּת נֶצַח קְטַנָּה כְּשֶׁאוֹתִי אַתְּ נִשַּׁקְתְּ בַּפֶּה כְּשֶׁאוֹתָךְ נִשַּׁקְתִּי בַּפֶּה בַּבֹּקֶר שֶׁל אוֹר חָרְפִּי בְּפַּרְק מוֹנְסוּרִי בְּפָּרִיס בְּפָּרִיס