מחר, עם שחר | ויקטור הוגו
(מצרפתית ריטה קוגן, תרגומים מן המקלט)
מָחָר, עִם שַׁחַר, בַּעֲלוֹת אוֹרוֹת חִוְּרִים,
אֵצֵא לַדֶּרֶךְ כִּי אֵדַע – אַתְּ מְחַכָּה
שָׁם לְבוֹאִי. אֶצְעַד בַּיַּעַר, בֶּהָרִים.
שׁוּב לֹא אָנִיחַ לָךְ לִהְיוֹת כֹּה רְחוֹקָה.
אֶצְעַד, שָׁקוּעַ כָּל כֻּלִּי בַּמַּחְשָׁבוֹת,
מִבְּלִי לִרְאוֹת, מִבְּלִי לִקְלֹט אִי־מָה בִּכְלָל,
בּוֹדֵד וְזָר – גַּבִּי כָּפוּף, יָדַי שְׁלוּבוֹת,
אֵלֵךְ עֶצֶב כִּי עֲבוּרִי אוֹר יוֹם הוּא לַיִל.
וְלֹא אַבִּיט בִּזְהַב הָעֶרֶב הַחוֹזֵר
וְלֹא בַּמְּפָרְשִׁים – הַרְחֵק, עַל גְּבוּל אָרְפְלוֹר,
וּכְשֶׁאַגִּיעַ, עַל קִבְרֵךְ אַנִּיחַ זֵר –
צִינִית יְרַקְרַקָּה, פִּרְחֵי אַבְרָשׁ צָחֹר.
(השיר נכתוב ב-1847, פורסם לראשונה ב-1856 ותורגם ב-2025 במקלט בשעת מתקפת טילים איראנית)