מחר, עם שחר | ויקטור הוגו

מחר, עם שחר | ויקטור הוגו

(מצרפתית ריטה קוגן, תרגומים מן המקלט)

 

מָחָר, עִם שַׁחַר, בַּעֲלוֹת אוֹרוֹת חִוְּרִים,

אֵצֵא לַדֶּרֶךְ כִּי אֵדַע – אַתְּ מְחַכָּה

שָׁם לְבוֹאִי. אֶצְעַד בַּיַּעַר, בֶּהָרִים.

שׁוּב לֹא אָנִיחַ לָךְ לִהְיוֹת כֹּה רְחוֹקָה.

 

אֶצְעַד, שָׁקוּעַ כָּל כֻּלִּי בַּמַּחְשָׁבוֹת,

מִבְּלִי לִרְאוֹת, מִבְּלִי לִקְלֹט אִי־מָה בִּכְלָל,

בּוֹדֵד וְזָר – גַּבִּי כָּפוּף, יָדַי שְׁלוּבוֹת,

אֵלֵךְ עֶצֶב כִּי עֲבוּרִי אוֹר יוֹם הוּא לַיִל.

 

וְלֹא אַבִּיט בִּזְהַב הָעֶרֶב הַחוֹזֵר

וְלֹא בַּמְּפָרְשִׁים – הַרְחֵק, עַל גְּבוּל אָרְפְלוֹר,

וּכְשֶׁאַגִּיעַ, עַל קִבְרֵךְ אַנִּיחַ זֵר –

צִינִית יְרַקְרַקָּה, פִּרְחֵי אַבְרָשׁ צָחֹר.

 

(השיר נכתוב ב-1847, פורסם לראשונה ב-1856 ותורגם ב-2025 במקלט בשעת מתקפת טילים איראנית)

 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שיתוף:

עוד פוסטים

בא פברואר – שעת דיו ובכי | בוריס פסטרנק

בָּא פֶבְּרוּאָר – שְׁעַת דְּיוֹ וּבֶכִי! לִכְתֹּב עָלָיו מִתּוֹךְ יִפְחָה, כְּשֶׁבֹּץ מֻשְׁלָג רוֹעֵם מִדֶּחִי, אָבִיב בּוֹעֵר בַּחֲשֵׁכָה.   מְצָא כִּרְכָּרָה. שֵׁשׁ מַטְבְּעוֹת, דִּנְדּוּן רִאשׁוֹן, גַּלְגַּל

זו שעת שירת המגדלים

זוֹ שְׁעַת שִׁירַת הַמְּגַדְּלִים. הָעִיר – כִּצְבָא רְבִיעִיּוֹת מֵיתָר, צְרָצַר צוֹרֵם; עֶשְׂרוֹת כֵּלִים מִן הַשְּׂדֵרָה, מִן הַכִּכָּר לִפְנֵי קוֹנְצֶרְט מִתְכַּוְנְנִים לֹא בִּידֵי הַנַּגָּנִים, כִּי אִם

דור התחייה

דור התחייה   הַמְּחַבֵּר הַמֵּת קָם לִתְחִיָּה (שָׁלוֹם לֵיְדִּי/אָדוֹן לַזָרוּס) הוּא מְנַעֵר אֶת אֲבַק הַקְּבָרִים אֶגְרוֹפָיו בְּכִיסָיו הַחֲרוּרִים וּמִתְיַשֵּׁב לִכְתֹּב אֶת עַצְמוֹ לַדַּעַת כּוֹתֵב לַפְּרִי,