בָּא פֶבְּרוּאָר – שְׁעַת דְּיוֹ וּבֶכִי!
לִכְתֹּב עָלָיו מִתּוֹךְ יִפְחָה,
כְּשֶׁבֹּץ מֻשְׁלָג רוֹעֵם מִדֶּחִי,
אָבִיב בּוֹעֵר בַּחֲשֵׁכָה.
מְצָא כִּרְכָּרָה. שֵׁשׁ מַטְבְּעוֹת,
דִּנְדּוּן רִאשׁוֹן, גַּלְגַּל נִחָר –
סוֹאֵן מִדְּיוֹ וּמִדְּמָעוֹת
הוֹמֶה אֵלֶיךָ הַמָּטָר.
שָׁם – אַגָּסִים מְפֻחָמִים
עַל הָעֵצִים – עוֹרְבִים־אַלְפַּיִם
יִפְּלוּ אֶל שְׁלוּלִיּוֹת־דָּמִים,
עַצְבוּת צְחִיחָה תִּכְבֹּשׁ עֵינַיִם.
עָפָר שָׁחֹר נִגְלֶה תַּחְתֶּיהָ,
רוּחוֹת כְּרוּיִים בּוֹרוֹת־צְוָחָה,
מִקְרֶה? אֱמֶת? אֲנִי יוֹדֵעַ
לִכְתֹּב שִׁירִים כְּתוּבִים יִפְחָה.
1912
(מרוסית ריטה קוגן)