בא פברואר. עת דיו ובכי | בוריס פסטרנק

בָּא פֶבְּרוּאָר. עֵת דְּיוֹ וּבֶכִי!

תִּכְתֹּב עָלָיו בְּהִתְיַפְּחוּת,

כְּשֶׁבֹּץ מֻשְׁלָג רוֹעֵם אֶל דֶּחִי

וּשְׁחֹר־אָבִיב בְּהִתְלַקְּחוּת.

 

קַח כִּרְכָּרָה. שֵׁשׁ מַטְבְּעוֹת,

דִּנְדּוּן רִאשׁוֹן, גַּלְגַּל נִחָר –

סוֹאֵן מִדְּיוֹ וּמִדְּמָעוֹת

הוֹמֶה אֵלֶיךָ הַמָּטָר.

 

שָׁם – אַגָּסִים מְפֻחָמִים

עַל הָעֵצִים – עוֹרְבִים־אַלְפַּיִם

יִפְּלוּ אֶל שְׁלוּלִיּוֹת־דָּמִים,

עַצְבוּת צְחִיחָה תִּכְבֹּשׁ עֵינַיִם.

 

בָּהּ מַעֲרֵי־עָפָר יַשְׁחִירוּ,

רוּחוֹת יֻכּוּ בְּהִצְטַוְּחוּת.

מִקְרֶה? אֱמֶת? שְׁנֵיהֶם יַגִּירוּ

כְּתִיבַת שִׁירִים בְּהִתְיַפְּחוּת.

 

1912

 

מרוסית ריטה קוגן

 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שיתוף:

עוד פוסטים

זו שעת שירת המגדלים

זוֹ שְׁעַת שִׁירַת הַמְּגַדְּלִים. הָעִיר – כִּצְבָא רְבִיעִיּוֹת מֵיתָר, צְרָצַר צוֹרֵם; עֶשְׂרוֹת כֵּלִים מִן הַשְּׂדֵרָה, מִן הַכִּכָּר לִפְנֵי קוֹנְצֶרְט מִתְכַּוְנְנִים לֹא בִּידֵי הַנַּגָּנִים, כִּי אִם

דור התחייה

דור התחייה   הַמְּחַבֵּר הַמֵּת קָם לִתְחִיָּה (שָׁלוֹם לֵיְדִּי/אָדוֹן לַזָרוּס) הוּא מְנַעֵר אֶת אֲבַק הַקְּבָרִים אֶגְרוֹפָיו בְּכִיסָיו הַחֲרוּרִים וּמִתְיַשֵּׁב לִכְתֹּב אֶת עַצְמוֹ לַדַּעַת כּוֹתֵב לַפְּרִי,

אָמוֹר עַל הָאָרֶץ | פול ורלן

אָמוֹר עַל הָאָרֶץ | פול ורלן   רוּחוֹת הַלַּיִל זָרְקוּ לָאָרֶץ אֶת אָמוֹר, שֶׁבְּפִנַּת הַגַּן הָעֲלוּמָה עוֹפֵף, שׁוֹחֵק, וְאֶת קַשְׁתּוֹ בִּמְשׁוּבָה כּוֹפֵף, וְנוֹכַח הַמַּרְאֶה הִרְהוּר