בא פברואר – שעת דיו ובכי | בוריס פסטרנק

בָּא פֶבְּרוּאָר – שְׁעַת דְּיוֹ וּבֶכִי!

לִכְתֹּב עָלָיו מִתּוֹךְ יִפְחָה,

כְּשֶׁבֹּץ מֻשְׁלָג רוֹעֵם מִדֶּחִי,

אָבִיב בּוֹעֵר בַּחֲשֵׁכָה.

מְצָא כִּרְכָּרָה. שֵׁשׁ מַטְבְּעוֹת,

דִּנְדּוּן רִאשׁוֹן, גַּלְגַּל נִחָר – 

סוֹאֵן מִדְּיוֹ וּמִדְּמָעוֹת

הוֹמֶה אֵלֶיךָ הַמָּטָר.

שָׁם – אַגָּסִים מְפֻחָמִים

עַל הָעֵצִים – עוֹרְבִים־אַלְפַּיִם

יִפְּלוּ אֶל שְׁלוּלִיּוֹת־דָּמִים,

עַצְבוּת צְחִיחָה תִּכְבֹּשׁ עֵינַיִם.

עָפָר שָׁחֹר נִגְלֶה תַּחְתֶּיהָ,

רוּחוֹת כְּרוּיִים בּוֹרוֹת־צְוָחָה,

מִקְרֶה? אֱמֶת? אֲנִי יוֹדֵעַ

לִכְתֹּב שִׁירִים כְּתוּבִים יִפְחָה.

1912

(מרוסית ריטה קוגן)