זוֹ שְׁעַת שִׁירַת הַמְּגַדְּלִים.
הָעִיר – כִּצְבָא רְבִיעִיּוֹת מֵיתָר,
צְרָצַר צוֹרֵם; עֶשְׂרוֹת כֵּלִים
מִן הַשְּׂדֵרָה, מִן הַכִּכָּר
לִפְנֵי קוֹנְצֶרְט מִתְכַּוְנְנִים
לֹא בִּידֵי הַנַּגָּנִים,
כִּי אִם בְּרוּחַ אַדִּירָה,
שֶׁמְּבַשֶּׂרֶת סְעָרָה.
בָּא פֶבְּרוּאָר. עֵת דְּיוֹ וּבֶכִי! תִּכְתֹּב עָלָיו בְּהִתְיַפְּחוּת, כְּשֶׁבֹּץ מֻשְׁלָג רוֹעֵם אֶל דֶּחִי וּשְׁחֹר־אָבִיב בְּהִתְלַקְּחוּת. קַח כִּרְכָּרָה. שֵׁשׁ מַטְבְּעוֹת, דִּנְדּוּן רִאשׁוֹן, גַּלְגַּל נִחָר –
דור התחייה הַמְּחַבֵּר הַמֵּת קָם לִתְחִיָּה (שָׁלוֹם לֵיְדִּי/אָדוֹן לַזָרוּס) הוּא מְנַעֵר אֶת אֲבַק הַקְּבָרִים אֶגְרוֹפָיו בְּכִיסָיו הַחֲרוּרִים וּמִתְיַשֵּׁב לִכְתֹּב אֶת עַצְמוֹ לַדַּעַת כּוֹתֵב לַפְּרִי,
אָמוֹר עַל הָאָרֶץ | פול ורלן רוּחוֹת הַלַּיִל זָרְקוּ לָאָרֶץ אֶת אָמוֹר, שֶׁבְּפִנַּת הַגַּן הָעֲלוּמָה עוֹפֵף, שׁוֹחֵק, וְאֶת קַשְׁתּוֹ בִּמְשׁוּבָה כּוֹפֵף, וְנוֹכַח הַמַּרְאֶה הִרְהוּר
הקטע שלי זה הפסנתר אמר האחד הקטע שלי זה הכינור המְנַסֵּר אמר האחר שלי זה הַנֵּבֶל, שלי הבַּנְג'וֹ שלי זה הצ'לו הכרסתן שלי חֵמֶת החֲלִילִים…