ז'ק פרוור | תיבת הנגינה (העוגב הברברי)

הקטע שלי זה הפסנתר

אמר האחד

הקטע שלי זה הכינור המְנַסֵּר

אמר האחר

שלי זה הַנֵּבֶל, שלי הבַּנְג'וֹ

שלי זה הצ'לו הכרסתן

שלי חֵמֶת החֲלִילִים… שלי החליל

ושלי הרעשן.

וְהָאֲחָדִים והאחרים דיברו ודיברו

ודיברו על הקטעים ועל מה הם ניגנו

ושום מוזיקה לא נשמעה

כולם רק דיברו

ודיברו ודיברו

ואיש לא ניגן והם לא ניגנו

אבל בפינה עמד גבר שותק

"ואיזה כלי הוא הקטע שלך, אדוני

השותק, הנאלם?"

שאלו אותו המוזיקאים כולם

"הקטע שלי זה תיבת הנגינה

והסכין זה הקטע שלי גם"

אמר הגבר שעד כה

לא דיבר בכלל

ואז צעד קדימה עם הסכין ביד

ואת כל המוזיקאים רצח מיד

והוא ניגן בתיבת הנגינה

והמוזיקה שלו הייתה כה כנה

כה חיונית וכה חיננית

עד שהילדה הקטנה של בעל הבית

יצאה מתחת לפסנתר

שם שכבה לישון

מרוב שעמום

ואמרה:

"הקטע שלי זה קפיצה ושתיים

במשחק מחניים

הקטע שלי זה קלאס

הקטע שלי זה דלי עם חול ומים

הקטע שלי זה כף וכְּלוֹנָס

הקטע שלי זה לשחק באבא-אמא

הקטע שלי זה חתלתול נם

הקטע שלי זה הבובה ימימה

הקטע שלי זה שמשיית מלמלה עם פס

הקטע שלי זה לשחק עם אחי הקטן

ועם אחותי הקטנה ולפעמים

הקטע שלי זה שוטרים

וגנבים

אבל כל זה נגמר נגמר נגמר

בא לי את הקטע של הרוצחים

בא לי את הקטע של תיבת הנגינה

והגבר אחז בידה של הילדה הקטנה

והם הלכו בערים

בבתים ובגנים

והם רצחו המוני בני אדם ככל יכולתם

אחרי זה הם באו בברית נישואים

והביאו המון המון ילדים

אבל

הבכור התחבר לפסנתר

השני לכינור מנסר

השלישי לנבל

הרביעי לרעשן

החמישי לצ'לו כרסתן

ואחר כך הם התחילו לדבר לדבר

לדבר לדבר, מילה ועוד מילה

ושום מוזיקה לא נשמעה

והכל נגזר להתחיל מהתחלה!

 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שיתוף:

עוד פוסטים

בא פברואר – שעת דיו ובכי | בוריס פסטרנק

בָּא פֶבְּרוּאָר – שְׁעַת דְּיוֹ וּבֶכִי! לִכְתֹּב עָלָיו מִתּוֹךְ יִפְחָה, כְּשֶׁבֹּץ מֻשְׁלָג רוֹעֵם מִדֶּחִי, אָבִיב בּוֹעֵר בַּחֲשֵׁכָה.   מְצָא כִּרְכָּרָה. שֵׁשׁ מַטְבְּעוֹת, דִּנְדּוּן רִאשׁוֹן, גַּלְגַּל

זו שעת שירת המגדלים

זוֹ שְׁעַת שִׁירַת הַמְּגַדְּלִים. הָעִיר – כִּצְבָא רְבִיעִיּוֹת מֵיתָר, צְרָצַר צוֹרֵם; עֶשְׂרוֹת כֵּלִים מִן הַשְּׂדֵרָה, מִן הַכִּכָּר לִפְנֵי קוֹנְצֶרְט מִתְכַּוְנְנִים לֹא בִּידֵי הַנַּגָּנִים, כִּי אִם

דור התחייה

דור התחייה   הַמְּחַבֵּר הַמֵּת קָם לִתְחִיָּה (שָׁלוֹם לֵיְדִּי/אָדוֹן לַזָרוּס) הוּא מְנַעֵר אֶת אֲבַק הַקְּבָרִים אֶגְרוֹפָיו בְּכִיסָיו הַחֲרוּרִים וּמִתְיַשֵּׁב לִכְתֹּב אֶת עַצְמוֹ לַדַּעַת כּוֹתֵב לַפְּרִי,