שלוש מחוות ליוסף חיים ברנר

תרגיל בהטיות ופעלים

 

מֵהִתְאַוּוּת גְּמוּרָה לְהִתְאַבְּכוּת גְּמוּרָה

מֵהִתְבַּקְשׁוּת גְּמוּרָה לְהִתְבַּטְּלוּת גְּמוּרָה

מֵהִתְגַּעֲשׁוּת גְּמוּרָה לְהִתְגַּדְּרוּת גְּמוּרָה

מֵהִדָּבְקוּת גְּמוּרָה לְהִדָּחֲקוּת גְּמוּרָה

מֵהֶמְיָה גְּמוּרָה לְהַדָּפָה גְּמוּרָה

מֵהִתְוַדְּעוּת גְּמוּרָה לְהִתְוַכְּחוּת גְּמוּרָה

מֵהִזְדַּקְּקוּת גְּמוּרָה לְהִזְדַּכּוּת גְּמוּרָה

מֵהִתְחַבְּרוּת גְּמוּרָה לְהֵחָלְשׁוּת גְּמוּרָה

מִטּוֹבָה גְּמוּרָה לְטִרְדָּה גְּמוּרָה

מִיְּקִיצָה גְּמוּרָה לְיִפְחָה גְּמוּרָה

מֵהִכָּבְשׁוּת גְּמוּרָה לְהִתְכַּחֲשׁוּת גְּמוּרָה

מִלְּהִיטוּת גְּמוּרָה לִלְבַדוּת גְּמוּרָה

מֵהִמָּשְׁכוּת גְּמוּרָה לְהִתְמַעֲטוּת גְּמוּרָה

מִנְּעִימוּת גְּמוּרָה לִנְמִיכוּת גְּמוּרָה

מֵהִסְתּוֹדְדוּת גְּמוּרָה לְהִסְתַּגְּרוּת גְּמוּרָה

מֵהִתְעַלְּסוּת גְּמוּרָה לְהִתְעַלְּמוּת גְּמוּרָה

מֵהִתְפַּעֲמוּת גְּמוּרָה לְהִתְפּוֹגְגוּת גְּמוּרָה

מֵהִצְטַחֲקוּת גְּמוּרָה לְהִצְטַמְּקוּת גְּמוּרָה

מֵהִתְקָרְבוּת גְּמוּרָה לְהִתְקַדְּרוּת גְּמוּרָה

מֵהִתְרַגְּשׁוּת גְּמוּרָה לְהִתְרוֹקְנוּת גְּמוּרָה

מֵהִשְׁתּוֹקְקוּת גְּמוּרָה לְהִשְׁתַּמְּטוּת גְּמוּרָה

מִתִּקְוָה גְּמוּרָה לִתְהוֹם גְּמוּרָה

בְּמַשָּׂא־וּמַתָּן שֶׁל הַגּוּפִים

זִכְרוֹן הַדְּבָרִים בֵּינֵינוּ

הִקְדִּים לְהֵחָתֵם

וּמִיָּד פָּקַע

 

ירמיה

נָדוּד-שֵׁנָה, עָצוּם-עֵינַיִם,

בִּלְחָיַיִם רוֹעֲמוֹת,

חִשַּׁבְתִּי חֶשְׁבּוֹנוֹת בֵּינַיִם,

סוֹכֵם שְׁנוֹת עֹנִי עֲלוּמוֹת.

אִמִּי שָׁפְכָה מִלִּים וְדָמַע,

כְּמוֹ אֲמָתִי הַמְּסוּרָה,

כִּי שַׁבְתִּי אֶל הַבַּיִת, וְשֶׁמָּא

שׁוּב לֹא אֶפְרֹשׁ מִן הַמְּכוֹרָה.

 

היפהפיה המקיצה

מִרְיָם בַּת יוֹסֵף חֵפֶץ

תֶּכֶף תָּקוּם לִתְחִיָּה

וְלֹא בִּתְחִיָּה שֶׁל ר' יְהוּדִים-תַּלְמוּדִים

וְלֹא בִּתְחִיָּה שֶׁל יְמֵי דִּין נוֹצְרִיִּים

כִּי אִם בִּתְחִיַּת מַעֲשִׂיּוֹת עָם

מְנֻשֶּׁקֶת בַּפֶּה תָּקוּם

בַּחֲלוֹף מֵאָה שָׁנִים –

לֹא שְׁכוֹל

וְלֹא כִּשָּׁלוֹן

תגובה אחת

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שיתוף:

עוד פוסטים

מחר, עם שחר | ויקטור הוגו

מחר, עם שחר | ויקטור הוגו (מצרפתית ריטה קוגן, תרגומים מן המקלט)   מָחָר, עִם שַׁחַר, בַּעֲלוֹת אוֹרוֹת חִוְּרִים, אֵצֵא לַדֶּרֶךְ כִּי אֵדַע – אַתְּ

בא פברואר – שעת דיו ובכי | בוריס פסטרנק

בָּא פֶבְּרוּאָר – שְׁעַת דְּיוֹ וּבֶכִי! לִכְתֹּב עָלָיו מִתּוֹךְ יִפְחָה, כְּשֶׁבֹּץ מֻשְׁלָג רוֹעֵם מִדֶּחִי, אָבִיב בּוֹעֵר בַּחֲשֵׁכָה.   מְצָא כִּרְכָּרָה. שֵׁשׁ מַטְבְּעוֹת, דִּנְדּוּן רִאשׁוֹן, גַּלְגַּל

זו שעת שירת המגדלים

זוֹ שְׁעַת שִׁירַת הַמִּגְדָּלִים. הָעִיר – כִּצְבָא רְבִיעִיּוֹת מֵיתָר, צְרָצַר צוֹרֵם; עֶשְׂרוֹת כֵּלִים מִן הַשְּׂדֵרָה, מִן הַכִּכָּר לִפְנֵי קוֹנְצֶרְט מִתְכַּוְנְנִים לֹא בִּידֵי הַנַּגָּנִים, כִּי אִם