מחול התליינים | אלכסנדר גאליץ'

נִים לֹא נִים לַתַּלְיָנִים בַּלֵּילוֹת.

אָז יוֹצְאִים הַתַּלְיָנִים לְבַלּוֹת.

מְבַקְּרִים וּמְאָרְחִים זֶה אֶת זֶה

וּפוֹתְחִים שֻׁלְחָן בְּרֹחַב חָזֶה.

אִיקְרָה, דָּג מְעֻשָּׁן וּבְשָׂרִים,

וְקוֹנְיָאק ק.ב. מֵהַמֻּבְחָרִים,

וְאַחַר כָּךְ סִפְלֵי תֵּה, פְּרָלִינִים,

טַרְט "הַגְּדוּד" וְעוּגִיּוֹת "הַצְדָּעָה",

וְיוֹשְׁבִים יַחְדָּו מֻמְחֵי תַּלְיָנִים

וְשָׂרִים בְּרַגְשָׁנוּת מְדוּדָה,

"עַל סְטָלִין חָכָם, יָקָר וְאָהוּב…"

בַּשְּׁמִירָה עוֹד, נִשְׁבָּעִים הַתַּלְיָנִים,

וְתַחְזֹר בְּעוֹד?, שׁוֹאֲלִים הַתַּלְיָנִים,

בִּמְהֵרָה, כְּבוֹד! מַפְצִירִים הַתַּלְיָנִים,

קוּם אָבִינוּ, תְּסַדֵּר עִנְיָנִים.

אִיקְרָה מִתְגַּבַּהַת עַל פַּת לֶחֶם

רַךְ, לָבָן, דְּמָעוֹת כְּמוֹ מֵי רוֹתְחִין.

גַּם לַתַּלְיָנִים יֵשׁ עֶצֶב-שֶׁכֶם,

נָא רַחֵם, אֱנוֹשׁ, עַל תַּלְיָנִים.

רַע וָמָר לַתַּלְיָנִים בַּלֵּילוֹת,

נֶחְלָמוֹת לַתַּלְיָנִים בַּלָּהוֹת,

בַּחֲלוֹם, כְּמוֹ בְּחַיִּים מְשֻׁפָּרִים,

הֵם חוֹבְטִים בְּתַלְיָנִים אֲחֵרִים.

בַּחֲלוֹם דּוֹפְקִים כְּמוֹ בִּנְעוּרִים,

בֶּרֶךְ טָסָה לְתוֹךְ רֹךְ אֵיבָרִים,

זוֹעֲקִים וּמִתְיַפְּחִים הַתַּלְיָנִים.

מְבִיאִים לָהֶם רוֹפְאִים מֵהַדְּחוּפִים,

הַקּוֹמוֹת זָזוֹת בְּתוֹךְ הַבִּנְיָנִים,

וְאֵלָיו הֵם בְּעַצְבוּת נִכְסָפִים,

"אֶל סְטָלִין חָכָם, יָקָר וְאָהוּב…"

סֵדֶר? בֶּטַח! נִזְכָּרִים הַתַּלְיָנִים,

וְגַם שֶׁפַע! מְצַיְּנִים הַתַּלְיָנִים,

סְגֹר עִנְיָן, אוֹמְרִים הַתַּלְיָנִים,

קַח קִנְיָן, קוֹרְצִים הַתַּלְיָנִים.

הַמִּשְׁמָר יוֹנֵק חַמְצָן לְתוֹךְ.

כְּלוּם אֶצְעַק, קוֹלִי חֲסַר אוֹנִים.

גַּם הַתַּלְיָנִים יוֹדְעִים לִפְחֹד,

נָא רַחֵם, אֱנוֹשׁ, עַל תַּלְיָנִים.

1969

מרוסית ריטה קוגן