מחול התליינים | אלכסנדר גאליץ'

נִים לֹא נִים לַתַּלְיָנִים בַּלֵּילוֹת. אָז יוֹצְאִים הַתַּלְיָנִים לְבַלּוֹת. מְבַקְּרִים וּמְאָרְחִים זֶה אֶת זֶה וּפוֹתְחִים שֻׁלְחָן בְּרֹחַב חָזֶה. אִיקְרָה, דָּג מְעֻשָּׁן וּבְשָׂרִים, וְקוֹנְיָאק ק.ב. מֵהַמֻּבְחָרִים, וְאַחַר כָּךְ סִפְלֵי תֵּה, פְּרָלִינִים, טַרְט "הַגְּדוּד" וְעוּגִיּוֹת "הַצְדָּעָה", וְיוֹשְׁבִים יַחְדָּו מֻמְחֵי תַּלְיָנִים וְשָׂרִים בְּרַגְשָׁנוּת מְדוּדָה, "עַל סְטָלִין חָכָם, יָקָר וְאָהוּב…" בַּשְּׁמִירָה עוֹד, נִשְׁבָּעִים הַתַּלְיָנִים, וְתַחְזֹר בְּעוֹד?, שׁוֹאֲלִים הַתַּלְיָנִים, בִּמְהֵרָה, […]