שירת הסדנאות המתוקה

הוּא טָעָה.

לֹא אֶת הַשִּׁירִים הַפְּשׁוּטִים הֵם רוֹצִים,

הֵם רוֹצִים אֶת הַנְּהִירִים.

בְּלָשׁוֹן שְׁחוּקָה שֶׁל מַטְבְּעוֹת,

בְּנַהֲרוֹת בְּדִידוּת,

בְּכָתְלֵי יְרוּשָׁלַיִם.

לֹא בִּבְדִידִים נִגָּרִים,

לֹא בְּקָתְלֵי חֲזִיר,

לֹא בְּלָשׁוֹן רוֹקֶקֶת מִבַּעַד לְרֶוַח בֵּין הַשִּׁנַּיִם הַקִּדְמִיּוֹת.

(רַק בַּשּׁוֹרְקוֹת רוֹקֶקֶת.

בַּיֶּתֶר הָרֹק נִשְׁמַר לְסִכּוּךְ הַגָּרוֹן)

כֻּלָּם רוֹצִים, הוּא שָׁר, כֻּלָּם רוֹצִים,

וְלִי יֵשׁ הֶתְקֵף חֲרָדָה בַּחַנְיוֹן שֶׁל הָרַכֶּבֶת.

יוֹשֵׁב בָּאוֹטוֹ וּמְנַסֶּה לִנְשֹׁם.

הָרַכָּבוֹת מַגִּיעוֹת וְעוֹזְבוֹת בָּזוֹ אַחֵר זוֹ.

אֲנִי לְתֵל אָבִיב לֹא אַגִּיעַ הַיּוֹם.

הוּא טוֹעֶה וְשָׁר בָּרַדְיוֹ

בַּפִּיּוֹת הַשְּׁחֹרִים שֶׁל הָרַמְקוֹלִים,

בָּרֶכֶב הַשָּׁחֹר,

בַּחַנְיוֹן הֶחָשׁוּךְ

שֶׁל תַּחֲנַת חוֹף הַכַּרְמֶל.

אֵינֶנִּי נָהִיר, אֲנִי נֹעַר לְעֵבֶר הַפִּיּוֹת הַשְּׁחֹרִים,

אֵינֶנִּי נָהִיר.

אֵינֶנִּי שַׂר, הוּא עוֹנָה לִי, אֵינֶנִּי שָׁר אֶת

הַשִּׁירָה הַנְּהִירָה

אֶת שִׁירַת הַנְּעִירָה,

אֶת שִׁירַת הַסַּדְנָאוֹת הַמְּתוּקָה.