הכוכב בשם שמש | ויקטור צוי

שֶׁלֶג זַךְ,

כְּפוֹר אָפֹר,

עַל עֲפַר דְּרָכִים מְבֻקָּע.

מֵעָלָיו, דְּמוּי כֶּסֶת טְלָאִים,

כְּרַךְ בְּתוֹךְ כְּבִישׁ-לוּלָאָה.

מַעַל כְּרַךְ מְשַׁיְּטִים עֲנָנִים,

מַסְתִּירִים שָׂמִים וְאוֹר.

מַעַל כְּרַךְ עָשָׁן חַרְדָּלִי,

כְּרַךְ בֶּן אַלְפַּיִם שְׁנוֹת דּוֹר,

שֶׁעָבְרוּ אֶל מוּל זֹהַר כּוֹכָב,

הַכּוֹכָב בְּשֵׁם שֶׁמֶשׁ.

וְאַלְפַּיִם שְׁנוֹת דּוֹר – מִלְחָמָה,

מִלְחָמָה לְלֹא נִמּוּקִים,

מִלְחָמָה זֶה עֵסֶק לִצְעִירִים,

תְּרוּפָה בְּדוּקָה נֶגֶד קְמָטִים.

דָּם אָדֹם, דָּם אָדֹם, אֲדֹם-דָּם,

כַּעֲבֹר שָׁעָה אַךְ רְגָבִים,

כַּעֲבֹר שְׁעָתַיִם – פְּרָחִים,

כַּעֲבֹר שָׁלוֹשׁ – הֵם בַּחַיִּים,

מִתְרַוְּחִים בְּחֻמּוֹ שֶׁל כּוֹכַב

הַכּוֹכָב בְּשֵׁם שֶׁמֶשׁ.

וְיָדוּעַ שֶׁהָיָה כָּךְ תָּמִיד,

שֶׁתָּמִיד יֶשְׁנָם הַנִּבְחָרִים,

שֶׁכְּפוּפִים לְצַוִּים אֲחֵרִים,

שֶׁנִּדּוֹנוּ לָמוּת צְעִירִים.

לֹא זוֹכְרִים מָתַי כֵּן מָתַי לֹא,

לֹא זוֹכְרִים לֹא דְּרָגִים, לֹא שָׂמוֹת.

הֵם נוֹגְעִים בְּכוֹכָב עֶלְיוֹן

בְּלִי לַחְשֹׁב שְׁאֵלָה אַךְ חֲלוֹמוֹת,

וְצוֹנְחִים,

צְרוּבֵי חֹם כּוֹכַב,

הַכּוֹכָב בְּשֵׁם שֶׁמֶשׁ.

(מרוסית ריטה קוגן)