אִמִּי הוֹלֶכֶת וְהוֹפֶכֶת
דּוֹמָה לְסָבָתִי,
צַוָּארָהּ מִתְרַפֶּה,
מָתְנֶיהָ מִתְרַבְּעוֹת,
עַל אַף שֶׁקּוֹלָהּ
נִשְׁאָר קוֹל יְלָדוֹת.
הַהִדַּמּוּת נִכְפֵּית מֵעָלֶיהָ
מִבַּעַד לִדְפָנוֹת מִתְעַקְּלוֹת
שֶׁל בַּקְבּוּק מְעֻדָּן
עִם מִשְׁחַת נְעוּרִים,
עַל אַף שֶׁלֹּא הֵבֵאתִי
נֶכְדָּה לְפִתְחָהּ.
בִּמְקוֹם לְהַמְצִיא חֲבִילוֹת
עִם בִּגְדֵי הֵרָיוֹן מוּזָלִים
וְאַחַר כָּךְ, עִם בִּגְדֵי תִּינוֹקוֹת,
אִמִּי בּוֹנָה וּמַרְחִיבָה
רְשִׁימַת מְזוֹנוֹת יַלְדוּת
שֶׁתָּכִין עֲבוּרִי
עֵת אָבוֹא לְבַקְּרָהּ
בַּכְּפוֹר הַזָּר.