המלט \ בוריס פסטרנק
סְאוֹן נָדָם. אֶל הַבָּמָה יָצָאתִי, וּבְגַב שָׁעוּן עַל הַמַּשְׁקוֹף הֵד רָחוֹק לוֹכֵד, הַאִם מָצָאתִי רֶמֶז־מָה לְגוֹרָלִי הַטּוֹב? אֲפֵלָה לֵילִית בִּי עַיִן לוֹטֶשֶׁת, אֶלֶף מִשְׁקָפוֹת – דְּמוּתִי לִנְגֹּס. לְאָבִי אֶשָּׂא תְּפִלָּה נוֹאֶשֶׁת, הַעֲבֵר נָא מֵעָלַי הַכּוֹס. תִּכְנוּנְךָ צָד אֶת לִבִּי, וְכַמָּה הוּא עִקֵּשׁ – אֲנִי מוּכָן לַדְּמוּת. אַךְ עַתָּה שׁוֹנָה עַד כְּלוֹת הַדְּרָמָה – […]