תּוֹדָה עַל כָּל דָּבָר. עַל הַדְּמָמָה.
עַל הַכּוֹכָב שֶׁבַּמַּחְשָׁךְ נוֹגֵחַ.
תּוֹדָה עַל הָאִשָּׁה, עַל פְּרִי רַחְמָהּ,
עַל זֶמֶר־פֶּשַׁע שֶׁשְּׁכֵנִי צוֹרֵחַ.
תּוֹדָה עַל כִּי אֲנִי – אוֹרֵחַ־בִּישׁ –
כָּאן הִתְקַבַּלְתִּי דֵּי סָבִיר בֵּינְתַיִם:
יֵשׁ נָעַץ לַמְּעִיל – שֶׁלֹּא יַבְאִישׁ,
וְיֵשׁ עוֹלָם לָשֵׂאת עַל הַכְּתֵפַיִם.
תּוֹדָה עַל חֲרוּזֵי הָאָלֶף־בֵּית,
וְלֹא עַל תְּשׂוּמַת לֵב – עַל אֹרֶךְ רוּחַ.
עַל בּוֹא הַסְּתָו, הַגֶּשֶׁם וְהַחֵטְא.
עַל חֲרָטָה שְׁמֵימִית – חֶשְׁבּוֹן פָּתוּחַ.
תּוֹדָה עַל אֱלֹהִים וּמַלְאָכָיו.
עַל אֱמוּנָה בְּלֵב, עַל רֹאשׁ בַּר דַּעַת.
תּוֹדָה עַל כָּךְ שֶׁבְּעוֹלָם עַכְשָׁו
הִתְרַחֲשׁוּת דּוֹמָה לֹא מִסְתַּיַּעַת.
תּוֹדָה עַל כִּי לָנֶצַח לֹא אֶלְמַד
לִחְיוֹת בְּטוֹב אֶל מוּל זוּלָת בְּצַעַר.
לַהֲוָיָה אֲנִי בַּחוֹב נִכְבָּד
וּמָוֶת הוּא שַׁתְקָן נָדִיב בַּשַּׁעַר.
תּוֹדָה עַל בּוֹא הַשַּׁחַר הֶעָכוּר,
עַל לֶחֶם, מֶלַח, חֹם בֵּיתִי, תְּפִלָּה.
עַל עֶצֶם הוֹדָיָה, עַל הַדִּבּוּר,
עַל כִּי אֵינְכֶם שׁוֹמְעִים אַף לֹא מִלָּה.