מוֹדֶה עַל כֹּל דָּבָר. עַל דּוּמִיָּה.
עַל אוֹר כּוֹכָב שֶׁמִּתְעַמֵּת מוּל חֹשֶׁךְ.
מוֹדֶה עַל בְּנִי וְעַל הָרַעְיָה.
עַל קִיר – מֵאֲחוֹרָיו נִשְׁמַע שִׁיר בֹּשֶׁת.
מוֹדֶה – אֲנִי אוֹרֵחַ לֹא מוֹעִיל,
בְּכָל זֹאת בְּנִימוּס אוֹתִי אֵרַחְתֶּם.
מוֹדֶה עַל וַו תְּלִיָּה עֲבוּר מְעִיל.
עַל עֹל עוֹלָם שֶׁעַל כְּתֵפַי הִנְחַתֶּם.
מוֹדֶה עַל חֲרוּזִים לְפָעוֹטוֹת.
לֹא עַל טִפּוּל, עַל סוֹבְלָנוּת כּוֹלֶלֶת.
עַל סְתָו. עַל גֶּשֶׁם. וְעַל עֲווֹנוֹת.
עַל הִתְחָרְטוּת בִּלְתִּי אַרְצִית, מוֹחֶלֶת.
עַל אֱלֹהִים וְעַל כֹּל מַלְאָכָיו.
עַל לֵב שֶׁמַּאֲמִין, עַל תּוֹדָעָה.
מוֹדֶה עַל כָּךְ שֶׁבְּתֵבֵל עַכְשָׁו
דָּבָר דּוֹמֶה לֹא קָם וְלֹא נִבְרָא.
עַל כֹּל דָּבָר. עַל כָּךְ שֶׁלֹּא אֶלְמַד
בִּרְאוּת צָרָה זָרָה, לִחְיוֹת-לִשְׂמֹחַ.
בִּפְנֵי חַיִּים עַצְמָם – לִי חוֹב נִכְבָּד.
רַק מָוֶת יֵשׁ בּוֹ חֶסֶד וּמָנוֹחַ.
עַל כֹּל דָּבָר. עַל שַׁחַר מִתְכַּהֶה.
עַל לֶחֶם-מֶלַח. עַל מַצַּע גְּדִילָה.
מוֹדֶה לָכֶם עַל שֶׁאֲנִי מוֹדֶה
עַל כָּךְ שֶׁלֹּא שְׁמַעְתֶּם אַף לֹא מִלָּה.
מרץ 1996
מרוסית ריטה קוגן