נטלי

בַּסִּיּוּט הֲכִי גָּדוֹל שֶׁלִּי

אֲנִי נִבְלַעַת חַיָּה

בְּתוֹךְ פִּיהָ הַגָּדוֹל כְּשֶׁל לִוְיָתָן

וְהָאָדֹם כַּפֹּת בְּשִׂיא וֶסֶתָהּ

שֶׁל נָטַלִי כֹּהֵן וַקְסבֵּרְג.

אֲנִי נִבְלַעַת בְּאָזְנַיִם חֵרְשׁוֹת

מִקּוֹלָהּ הַגָּבוֹהַּ, הַדַּק כְּמַחַט,

זֶה שֶׁדָּרַךְ קוּפוֹ יַעַבְרוּ אַךְ צַדִּיקוֹת גְּמוּרוֹת,

אֵלֶּה שֶׁמֵּעוֹלָם לֹא הָיְתָה לָהֶן שְׁתִיקָה לִשְׁבֹּר.

הִיא תִּלְעַס, תִּבְלַע, תְּעַכֵּל וּתְחַרְבֵּן אוֹתִי

עַל דֶּגֶל שֶׁל מְדִינָה, שֶׁעַל אַף שֶׁטֶּרֶם הוּקְמָה,

תֵּדַע לְכַסּוֹת בִּשְׂמִיכַת נְאוֹרוּת קָצְרָה

אֶת גּוּפָהּ הַתַּפּוּחַ מִדִּיקְטָטוּרַת הֲמוֹנִים.

בְּתֹם מַעֲשֵׂה הַחֶרְבּוֹן נָטַלִי תַּעֲלֶה לְשִׁדּוּר

לְגַלֵּם שׁוֹאָה וְסַרְטָן

בְּפִנַּת הָאָמָּן הַצָּעִיר

שֶׁל אֶרֶץ נֶהֱדֶרֶת.