רוטב דם

רֹטֶב דָּם מִנִּימֵי אֲהָבוֹת נְבוּלוֹת

מַכְתִּים אֶת שׁוּלֵי שִׂמְלַת הַכְּלוּלוֹת,

נִסְפַּג בְּסִינַר הַכְּלָיָה וְהַסּוֹד.

תִּלְבֹּשֶׁת שֶׁל בְּנוֹת כִּתּוֹת הַיְּסוֹד –

שִׂמְלַת צֶמֶר חוּמָה,

סִינַר נַיְלוֹן לָבָן –

הָפְכָה אֶת צְבָעֶיהָ בִּמְכֻוָּן.

שִׂמְלָת טוּל לְבָנָה,

סִינָר צֶמֶר שָׁחֹר,

דַּשׁ שַׁרְווּל לְלֹא פַּס תחרה דַּק, צָחוֹר.

הַיָּדַיִם טוֹבְלוֹת בְּגִיגִית רֹטֶב דָּם

עַד קַו קֵפֶל מַרְפֵּק מְבֻקָּע, מְבֻשָּׂם.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שיתוף:

עוד פוסטים

בא פברואר – שעת דיו ובכי | בוריס פסטרנק

בָּא פֶבְּרוּאָר – שְׁעַת דְּיוֹ וּבֶכִי! לִכְתֹּב עָלָיו מִתּוֹךְ יִפְחָה, כְּשֶׁבֹּץ מֻשְׁלָג רוֹעֵם מִדֶּחִי, אָבִיב בּוֹעֵר בַּחֲשֵׁכָה.   מְצָא כִּרְכָּרָה. שֵׁשׁ מַטְבְּעוֹת, דִּנְדּוּן רִאשׁוֹן, גַּלְגַּל

זו שעת שירת המגדלים

זוֹ שְׁעַת שִׁירַת הַמְּגַדְּלִים. הָעִיר – כִּצְבָא רְבִיעִיּוֹת מֵיתָר, צְרָצַר צוֹרֵם; עֶשְׂרוֹת כֵּלִים מִן הַשְּׂדֵרָה, מִן הַכִּכָּר לִפְנֵי קוֹנְצֶרְט מִתְכַּוְנְנִים לֹא בִּידֵי הַנַּגָּנִים, כִּי אִם

דור התחייה

דור התחייה   הַמְּחַבֵּר הַמֵּת קָם לִתְחִיָּה (שָׁלוֹם לֵיְדִּי/אָדוֹן לַזָרוּס) הוּא מְנַעֵר אֶת אֲבַק הַקְּבָרִים אֶגְרוֹפָיו בְּכִיסָיו הַחֲרוּרִים וּמִתְיַשֵּׁב לִכְתֹּב אֶת עַצְמוֹ לַדַּעַת כּוֹתֵב לַפְּרִי,