לסיוון

כִּי לָמָּה נִצְרְבוּ בָּךְ יִסּוּרִים?

הֵן גַּבּוֹתַיִךְ גְּשָׁרִים פְּתוּחִים בְּלֹבֶן

לֵילוֹת שֶׁל יָם אַחֵר, שֶׁפְּתָיַיִךְ – שְׁבִיל

בַּאֲדָמָה שְׁחֹרָה שֶׁמַּצְמִיחָה

חִטָּה וּבֻּסְתָּנִים. הֵן צַוָּארֵךְ בַּרְבּוּר

שֶׁלֹּא נוֹדַע אֶל בַּרְבּוּריּוּתוֹ

וְדָן אֶת פִּתּוּלָיו, אַתְּ שִׁירָתוֹ

בְּדִין כּוֹזֵב שֶׁל אֲוָזִים. אַפֵּךְ –

קוֹל כַּף יָדָהּ שֶׁל אֵשֶׁת רוֹמִי,

בַּת אֲצִילִים שֶׁהֻרְגְּלָה לִצְפּוֹת

בְּקֶרֶב דָּמִים בֵּין גֶּבֶר לְחַיָּה

וְלֹא יָדְעָה לִבְחֹר – חַיָּה אוֹ גֶּבֶר.