אֶצְלִי בַּמִּטְבָּח אָזְלוּ סִפּוּרֵי הַגְּבוּרָה.
עַל רָאשֵׁי אֲרוֹנוֹת שֶׁהִשְׁחִירוּ בְּדִירָתִי הַשְּׂכוּרָה
הֶעֱמַדְתִּי צְבָא צִנְצָנוֹת עִם עִטּוּרֵי אֹמֶץ בְּחֹמֶץ,
שָׁמִיר וְשִׁנֵּי שׁוּם תּוֹתָבוֹת.
קַח וְהַנָּח צִנְצֶנֶת בֵּין אָזְנַיִךְ הַמְּכֻרְסָמוֹת,
בְּחַר מִשְּׁתֵּיהֶן אֶת זוֹ הַחֲכָמָה –
הַקְשֵׁב לְקוֹנְכִיָּה הוֹמַת מִלְחָמָה.
הָאַחַת – נִקְבְּרָה חַיָּה בְּיַעַר,
הַשְּׁנִיָּה – שְׁפִיּוּתָהּ נָדְדָה כִּי אִבְּדָה בֵּן, בַּיִת, בַּעַל,
וַאֲנִי עוֹמֶדֶת עַל רֶגֶל אַחַת עַל בַּמֵּת לֵבוֹנְטִין –
רֶגֶל עוֹף חֲרוּכַת נוֹצוֹת –
וְעָטָה עַל כָּל דִּכְפִין
עִם מַעֲשִׂיּוֹת דָּם חֲמוּצוֹת.