חָדַלְתִּי מִלְּחַיֵּךְ רַכּוֹת | אנה אחמטובה
חָדַלְתִּי מִלְּחַיֵּךְ רַכּוֹת, הַפֶּה הוּצַן בְּקֹר דּוֹקֵר. הִנֵּה – תִּקְוָה אַחַת פָּחוֹת. אַחַר כָּךְ – שִׁיר אֶחָד יוֹתֵר. שַׂמְתִּיו לְגַמְרֵי בִּשְׁגָגָה לְקֶלֶס, לַעַג וּבִזּוּי, כִּי אַהֲבָה בִּשְׁתִיקָתָהּ הִיא הַנּוֹרָא שֶׁבָּעִנּוּי. 1915
יֵשׁ לְצַיֵּן שְׁנַת עֲלִיָּה #שִׁירהֲגִירָה
(1) לֹא אֵדַע מֶה הָיָה כָּאן פַּעַם. לֹא יוֹדַעַת מָה יֵשׁ כָּאן הַיּוֹם. רַק קוּרֵי עַכָּבִישׁ סְמִיכִים נִדְבָּקִים זֶה לְזֶה וְאֵלַי בִּמְקוֹם הַמְּצִיאוּת. לֹא יָדַעְתִּי מִי הָיְתָה עִנְבָּל פֶּרֵלְמוּטֵר כְּשֶׁנֶּהֶרְגָה, וּמַדּוּעַ כֻּלָּם אֲבֵלִים. לֹא יָדַעְתִּי מִי הָיָה יִצְחָק רַבִּין כְּשֶׁנִּרְצַח, וּמַדּוּעַ כֻּלָּם אֲבֵלִים. רַק יָדַעְתִּי לְצַיֵּר קַוִּים אֲדֻמִּים עִם סַכִּין יַפָּנִית עַל פְּנִים זְרוֹעוֹתַי […]