בְּמַחֲלָתוֹ נִקְשַׁר אֶל סוֹרְגֵי מִטָּתוֹ
שֶׁעוֹלִים וְיוֹרְדִים בִּלְחִיצָה.
הָעִדְכּוּנִים שֶׁלּוֹ מִסְתַּכְּמִים
בְּצִיּוּן הַפְרָשׁוֹתָיו וּתְנוּדוֹת חֻמּוֹ.
גּוּפוֹ הָרוֹפֵס בּוֹגֵד בּוֹ – עוֹד וְעוֹד יוֹם.
הוּא נוֹדֵד בֵּין חֲדָרִים:
מֻכְנָס – מוּצָא – מֻכְנָס – מוּצָא.
הַוְּרִידִים לְאֹרֶךְ זְרוֹעוֹתָיו
נִשְׁטָפִים בְּתִפְרַחַת כְּחֻלָּה
שֶׁמַּצְהִיבָה בַּחֲלוֹף יְמָמָה,
כְּמוֹ נְיַר אֹרֶז קָלוּי.
בְּשַׂר גּוּפוֹ מְדַלְדֵּל וְהוֹלֵךְ.
פָּנָיו מִתְחַדְּדוֹת מֵחַד וְשׁוֹקְעוֹת
בְּקִפְלֵי עוֹר עֲמֻקִּים מֵאִידָךְ.
וְעִם כָּל הַבָּשָׂר הַזֶּה שֶׁהוֹלֵךְ וְקָמֵל,
בּוֹעֵר וְטוֹבֵעַ בְּזֵעָה מַצְחִינָה
לְסֵרוּגִין,
אֲנִי נִמְלֵאת בָּהּ יוֹתֵר –
בְּאַהֲבָתִי הַחוֹמֶלֶת, הָאֻמְלָלָה.