עֵת הָיִיתִי קְטַנָּה, חָשַׁבְתִּי
שֶׁאָמָּנוּת הִיא תּוֹצָאָה שֶׁל
בְּחִינָה מְדֻקְדֶּקֶת
שֶׁאֵין בָּהּ מִקְרִיּוּת,
שֶׁכָּל שֶׁנַּעֲשָׂה בָּהּ הוּא
תּוֹצָאָה שֶׁל תְּשׂוּמַת לֵב
וְהַנָּחוֹת מֻקְדָּמוֹת וּבְרוּרוֹת.
עֵת בָּגַרְתִּי, חָשַׁבְתִּי
שֶׁאָמָּנוּת הִיא תּוֹצַר לְוַאי
שֶׁל כָּאוֹס הַקַּיָּם מִמֵּילָא,
שֶׁהִיא מִצְבּוֹר אַקְרָאִי
שֶׁל מִקְרִיּוּת לֹא מֻבְחֶנֶת,
שֶׁיְּדֵי הַמִּקְרֶה
(וְהַמִּקְרֶה הוּא יָצוּר אָמוֹרְפִי,
רְעַבְתָּן, מְתֻמַּן זְרוֹעוֹת)
יוֹצְרוֹת אוֹתָהּ כְּדֶרֶךְ אַגַּב,
כְּאֵדֵי פְּלֵטָה שֶׁל
מְנוֹעַ הִתְפַּשְּׁטוּת הָאֶנְטְרוֹפְּיָה.
הַיּוֹם, עֵת נִרְדֶּמֶת מֻכַּת יַעֶפֶת
לְצִדּוֹ שֶׁל חָתוּל
הִנָּם אֶת שְׁנָתוֹ בְּבִטְחָה,
חָשַׁבְתִּי שֶׁאָמָּנוּת הִיא
בְּחִירָה מֻבְחֶנֶת שֶׁל
פִּסּוֹת מְצִיאוּת אַקְרָאִיּוֹת
וְהַרְכָּבָתָן מֵחָדָשׁ מִתּוֹךְ
מַחְשָׁבָה תְּחִלָּה וְכָּאוֹטִית.