אַתָּה עוֹמֵד יָחֵף וּבוֹלֵעַ כּוֹכָבִים
וְחָשַׁבְתִּי שֶׁהֵם נוֹפְלִים סְתָם כָּךְ
וְאָמַרְתִּי בְּקוֹל רָם: מִשְׁאָלָה
וְאָמַרְתִּי בְּקוֹל: אוֹתְךָ
וְשָׁכַחְתִּי שֶׁאָסוּר לְהַגִּיד (בְּקוֹל)
נִרְדַּמְתָּ עַל בֶּטֶן מְלֵאָה כּוֹכָבִים
וְנָהַגְתִּי הַבַּיְתָה בַּעֲלָטָה
וּמָצָאתִי חֲנָיָה בַּחֲצוֹת – קָרְטוֹב נֵס
וְיָרֵחַ בִּדְמוּת צִפֹּרֶן חָתוּל נֶעֱלָם
חִיֵּךְ אוֹ שֶׁמָּא נֶעֱצַב מֵעָלַי
וְשָׁכַחְתִּי שֶׁאָסוּר לִרְצוֹת
אֶת מִי שֶׁאֵינוֹ רוֹצֶה בְּךָ
כנגד שלוש בנות תדבר מסתי: המחברת, הגיבורה והקוראת. שלושתנו מהגרות בנות אותו דור, כאשר הגיבורה היא יורדת, הקוראת היא עולה ואילו המחברת שנולדה בניו־יורק,
בָּא פֶבְּרוּאָר – שְׁעַת דְּיוֹ וּבֶכִי! לִכְתֹּב עָלָיו מִתּוֹךְ יִפְחָה, כְּשֶׁבֹּץ מֻשְׁלָג רוֹעֵם מִדֶּחִי, אָבִיב בּוֹעֵר בַּחֲשֵׁכָה. מְצָא כִּרְכָּרָה. שֵׁשׁ מַטְבְּעוֹת, דִּנְדּוּן רִאשׁוֹן, גַּלְגַּל
זוֹ שְׁעַת שִׁירַת הַמְּגַדְּלִים. הָעִיר – כִּצְבָא רְבִיעִיּוֹת מֵיתָר, צְרָצַר צוֹרֵם; עֶשְׂרוֹת כֵּלִים מִן הַשְּׂדֵרָה, מִן הַכִּכָּר לִפְנֵי קוֹנְצֶרְט מִתְכַּוְנְנִים לֹא בִּידֵי הַנַּגָּנִים, כִּי אִם
דור התחייה הַמְּחַבֵּר הַמֵּת קָם לִתְחִיָּה (שָׁלוֹם לֵיְדִּי/אָדוֹן לַזָרוּס) הוּא מְנַעֵר אֶת אֲבַק הַקְּבָרִים אֶגְרוֹפָיו בְּכִיסָיו הַחֲרוּרִים וּמִתְיַשֵּׁב לִכְתֹּב אֶת עַצְמוֹ לַדַּעַת כּוֹתֵב לַפְּרִי,