בַּעַל סַנְוֵרִים #2

מְלָאכָה מְבַלְבֶּלֶת –

אֲרִיגַת חוּטֵי דַּיָּג שְׁקוּפִים שֶׁל אִינְטִימִיּוּת,

בְּסוֹפָם קְרָסִים חֲשׂוּפִים בְּלֹא פִּתָּיוֹן.

קִמְטֵי עֶצֶב עַל הַמֵּצַח שֶׁלְּךָ קוֹרְאִים לְאֶצְבְּעוֹתַי:

הַחְלֵקְנָה, הַחְלֵקְנָה אוֹתָנוּ.

כְּשֶׁאַתָּה מַפְטִיר בִּבְדִיחוּת דַּעַת מְלוּחָה –

"פַּעַם הָיִיתִי בֶּן אָדָם",

אֲנִי רוֹצָה לִנְשֹׁךְ אֶת שְׂפָתַיִךְ הַתְּפוּחוֹת כְּשֶׁל יֶלֶד

עַד זוֹב דָּם.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שיתוף:

עוד פוסטים

בא פברואר – שעת דיו ובכי | בוריס פסטרנק

בָּא פֶבְּרוּאָר – שְׁעַת דְּיוֹ וּבֶכִי! לִכְתֹּב עָלָיו מִתּוֹךְ יִפְחָה, כְּשֶׁבֹּץ מֻשְׁלָג רוֹעֵם מִדֶּחִי, אָבִיב בּוֹעֵר בַּחֲשֵׁכָה.   מְצָא כִּרְכָּרָה. שֵׁשׁ מַטְבְּעוֹת, דִּנְדּוּן רִאשׁוֹן, גַּלְגַּל

זו שעת שירת המגדלים

זוֹ שְׁעַת שִׁירַת הַמְּגַדְּלִים. הָעִיר – כִּצְבָא רְבִיעִיּוֹת מֵיתָר, צְרָצַר צוֹרֵם; עֶשְׂרוֹת כֵּלִים מִן הַשְּׂדֵרָה, מִן הַכִּכָּר לִפְנֵי קוֹנְצֶרְט מִתְכַּוְנְנִים לֹא בִּידֵי הַנַּגָּנִים, כִּי אִם

דור התחייה

דור התחייה   הַמְּחַבֵּר הַמֵּת קָם לִתְחִיָּה (שָׁלוֹם לֵיְדִּי/אָדוֹן לַזָרוּס) הוּא מְנַעֵר אֶת אֲבַק הַקְּבָרִים אֶגְרוֹפָיו בְּכִיסָיו הַחֲרוּרִים וּמִתְיַשֵּׁב לִכְתֹּב אֶת עַצְמוֹ לַדַּעַת כּוֹתֵב לַפְּרִי,