וְעַל נֹחַם גּוּפְךָ # ג'ו מוסרת ד"ש 3

וְעַל נֹחַם גּוּפְךָ וְעַל מֶתֶק שְׂפָתַיִךְ

אֲשַׁלֵּם בְּדַקּוֹת צִפִּיָּה דּוֹמְמוֹת.

רוּחַ קוֹצֵר צְפוֹנִית מַחְסִירָה מִלּוֹתַיִךְ

שֶׁעַל לוּחַ לִבִּי מֻנָּחוֹת וְהוֹמוֹת.

 

לְאֵלֵי מֵיתָרִים סְגִידָתְךָ יוֹם וְלַיְלָה,

לִקְלִילוּת אֶצְבָּעוֹת וּלְרַעַם צְלִילִים.

חֶרְדָתִי בִּי פּוֹעֶמֶת. אַךְ פֶּתַע הוּקַל לָהּ,

כִּי אֲנִי לֹא מֵיתָר אֶלָּא שֶׁטֶף מִלִּים

 

שֶׁעוֹלוֹת בִּי כְּמוֹ רוּחַ מִזְרָח מִתְרַגֶּשֶׁת

אֲפוּפַת פְּתוֹתֵי שֶׁלֶג, שְׁרִיקוֹת קַטָּרִים,

שֶׁדּוֹרְשׁוֹת שְׁלוֹם מוֹלֶדֶת זָרָה וְעִקֶּשֶׁת

שֶׁל תְּשׁוּקוֹת לֹא מִכָּאן, שֶׁל נוֹפִים אֲחֵרִים.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שיתוף:

עוד פוסטים

בא פברואר – שעת דיו ובכי | בוריס פסטרנק

בָּא פֶבְּרוּאָר – שְׁעַת דְּיוֹ וּבֶכִי! לִכְתֹּב עָלָיו מִתּוֹךְ יִפְחָה, כְּשֶׁבֹּץ מֻשְׁלָג רוֹעֵם מִדֶּחִי, אָבִיב בּוֹעֵר בַּחֲשֵׁכָה.   מְצָא כִּרְכָּרָה. שֵׁשׁ מַטְבְּעוֹת, דִּנְדּוּן רִאשׁוֹן, גַּלְגַּל

זו שעת שירת המגדלים

זוֹ שְׁעַת שִׁירַת הַמְּגַדְּלִים. הָעִיר – כִּצְבָא רְבִיעִיּוֹת מֵיתָר, צְרָצַר צוֹרֵם; עֶשְׂרוֹת כֵּלִים מִן הַשְּׂדֵרָה, מִן הַכִּכָּר לִפְנֵי קוֹנְצֶרְט מִתְכַּוְנְנִים לֹא בִּידֵי הַנַּגָּנִים, כִּי אִם

דור התחייה

דור התחייה   הַמְּחַבֵּר הַמֵּת קָם לִתְחִיָּה (שָׁלוֹם לֵיְדִּי/אָדוֹן לַזָרוּס) הוּא מְנַעֵר אֶת אֲבַק הַקְּבָרִים אֶגְרוֹפָיו בְּכִיסָיו הַחֲרוּרִים וּמִתְיַשֵּׁב לִכְתֹּב אֶת עַצְמוֹ לַדַּעַת כּוֹתֵב לַפְּרִי,