בַּעַל סַנְוֵרִים #3 ליל חמסין

(1)

בְּלֵיל הַחַמְסִין הַזֶּה

כְּשֶׁהַצֹּרֶךְ בְּגוּף אַחֵר מִשְׁתּוֹלֵל בְּתוֹכִי

כְּמוֹ מַעֲרֶכֶת תֻּפִּים מֻפְרַעַת

כְּמוֹ בָּלָלַיְקַת עֶרְוָה

אֲנִי מְיַלֶּלֶת

בּוֹא

בּוֹא

נְטֹשׁ אֶת הָאִשָּׁה הַשְּׁגוּיָה שֶׁלְּךָ

בַּעֲבוּר אֲבַדּוֹנִי הָאָדֹם.

(2)

וְאִם אֶפְשֹׁט אֶת עוֹרִי

כַּמָּה חָשׂוּף יִהְיֶה זֶה בְּעֵינַיִךְ?

וְאִם תּוֹדֶה סוֹף סוֹף בַּתְּשׁוּקָה

שֶׁאֵינָהּ הַתְּשׁוּקָה לַעֲבוֹדָה מְפָרֶכֶת

כַּמָּה חָשׂוּף יִהְיֶה זֶה בְּעֵינַי?

תַּאֲוָתִי – לֵיל חַמְסִין הוֹמֶה, מְאַדֶּה, מְעַרְעֵר.

מַהִי תַּאֲוָתְךָ?